<h1>הבתים — שערי המלאכות האסורות ביום השבת שער חמשה עשר</h1>
<h2>דף קו.</h2>
הצד דבר שדרך מינו לצוד אותו [חייב], כגון חיה עופות ודגים. והוא שיצוד אותו למקום שאינו מחוסר צידה. [כיצד] כגון שרדף אחרי צבי [עד שהכניסו] לבית ונעל בפניו או [שהפריח את העוף עד שהכניסו למגדל ונעל בפניו. או ששלה דג מן הים בתוך ספל של מים ה"ז חייב. אבל אם הפריח צפור לבית ונעל בפניו או שהבריח דג ועקרו מן הים] לבריכה של מים או שרדף אחר צבי עד שנכנס לטרקלין רחב ונעל בפניו ה"ז פטור. שאין זו צידה גמורה, שאם יבא לקחתו צריך לרדוף אחריו ולצוד אותו משם. לפיכך הצד ארי אינו חייב עד שיכניסנו בבית שלו שהוא נאסר בו. לשון רבנו משה. כתב הרב בעל השלמה לא אמרו הצד צפור לבית פטור אלא בצפור דרור שדרכה לדור בבתים [כבשדות] ונשמטה מזוית לזוית, אבל עוף אחר הואיל והוא במקום מקורה הרי הוא נצוד. מלשון הר"ם נראה בכל עוף. כ"מ שאם ירוץ בו יגיע לחיה בשחיה אחת, או שהיו הכתלים קרובים זה לזה עד שיפול צל שניהם לאמצע כאחד ה"ז מקום קטן, ואם הבריח הצבי וכיוצא בו לתוכו חייב. ומקום שהוא גדול מזה המבריח חיה ועוף לתוכו פטור. לשון רבינו משה. נראה דעת הר"ם שעוף בכלל חיה לענין ביבר קטן. ויש מן הגדולים שכתב כי עוף אע"פ שהוא בביבר קטן, הוא מעופף [ואינו] נצוד, וכל מקום שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו הוא מחוסר צידה. וזה נראה.
<h2>דף קו:</h2>
הצד את הישן ואת הסומא חייב, לר"ם. הצד צבי זקן או חיגר או חולה או קטן פטור. ומן ההלכה נראה שאם היה חולה מחמת עייפות חייב, והר"ם לא ביאר זה. ואפשר שדעתו שאין זה נקרא חולה אלא יגע. המשלח כלבים כדי שיצודו צבאים וארנבים וכיוצא בהן וברח הצבי מפני הכלב והיה הוא רודף אחר הצבי או שעמד בפניו והבהילו עד שהגיע הכלב ותפשו ה"ז תולדת צד וחייב.
<h2>דף קז.</h2>
(רץ) אחד שמנה שרצים האמורים בתורה ואחד שקצים ורמשים שיש במינם נצוד, הצד אחד מכולם בין לצורך בין שלא לצורך או לשחק בהם חייב, הואיל ונתכוין לצוד וצד. שמלאכה שאצל"ג חייב עליה. לשון רבינו משה.
הצד חיה ועוף שברשותו, כגון אווזים ותרנגולים ויוני שובך ויוני עלייה פטור. לשון רבינו משה. מן ההלכה נראה שהצד יוני שובך ויוני עליה וצפרים שקננו בטפיחין ובחורים חייב. ואפשר שמה שכתב הר"ם ביוני שובך ויוני עליה באותם שברשותו, ומה שנאמר בהלכה ביוני שובך ויוני עליה באותם שמחוסרים צידה.
